חזרתי מכנס מאורות הראשון (והפעם השנייה שאני מגיע לכנס בירושלים). בקצרה ובפשטות – היה מעולה! למרות שהבניין בו התקיים הכנס היה מעט קטן וצפוף מדי, הוא היה מצויד היטב וחדרי ההרצאות היו נוחים להפליא. הטלסקופ של איינשטיין שניצב באולם הכניסה והעיצוב הכללי של הכנס תרמו רבות לאווירת החגיגה. אבל אלה רק פרטים קוסמטיים. קשה לי להחליט מה היה יותר כיף – האווירה המעולה הנובעת מקבוצה גדולה של אנשים טובים החולקים את העניין במדע בדיוני ובפנטסיה, או ההרצאות המעניינות. מצד שני, למה להחליט? הרצאתה של לילי דאי "הז'אנר מתחפש למיינסטרים" הייתה מעוררת מחשבה ומהנה מאוד. לילי דיברה על מקומם של סיפורי "ואז התעוררתי" בסדרות מדע בדיוני. האופן בו משחקים תסריטאים בצופי הסדרות, כאשר הם רומזים שבעצם כל מה שהאמינו בו הינו לא יותר מחלום, הזייה, או דמיון בראשו של אדם בקומה. מעניין היה לבחון את הנושא גם מבחינה ספרותית. כלומר, לבחון יצירות ספרותיות העושות שימוש בטכניקה מעין זו, כמו למשל לעולם לא עולם של גיימן, אליס בארץ הפלאות של קרול ועוד. אסף אשרי (מחבר הספר סימנטוב) העביר גם הוא הרצאה מעלפת ומאלפת בשם "לצאת מחושך לאור גדול". בהרצאה הצביע על מגמות שונות בקרב קהילת החובבים אשר נועדו לעזור להם להתפתח, אך למעשה מעקבות אותם ואף עוצרות אותם מלהצליח "בעולם הגדול" של שוק הספרות וההוצאה לאור. בקול בוטח ובדיבור קולח הצביע על נקודות התורפה והמכשלות השונות, ואף נתן טיפים רבי ערך. גילי בר הלל-סמו (הידועה בתור "המתרגמת של ספרי הארי פוטר") הרצתה על דיאן ווין ג'ונס ועל יצירותיה. דיאן ווין ג'ונס, למי שלא מכיר, היא סופרת פנטסיה שבין יצירותיה המוכרות: הטירה הנעה, מגדלים פורחים באוויר וסדרת ספרי קרסטומנסי. בהרצאה הציגה גילי את האופן בו ג'ונס הופכת על פיהן מוסכמות שונות של הז'אנר, כשהיא מדלגת בקלילות בין מדע בדיוני ופנטסיה, ובעיקר עושה זאת לפני שרבים וטובים מהסופרים המוכרים כיום עשו זאת. זו לא פעם ראשונה שאני מבקר בהרצאה של גילי, אבל תמיד מהנה לשמוע את האופן הרהוט והנלהב בו היא מדברת על ספרים שרובם ככולם הם מהחביבים עליי ביותר. אירוע ההקלטה החיה של התסכית "תינוקות שנשבו" (המבוסס על סיפור שנכתב על ידי חגי אברבוך) היה אף הוא מהנה מאוד. והעובדה שהשתתפתי באירוע בכלל לא משפיעה על שיקול דעתי בנושא… מאז הפעם הראשונה בה שמעתי את אחד התסכיתים של קבוצת מספרי הסיפורים, התמכרתי. הם עוזרים לי להעביר נסיעות ארוכות בהנאה ושומרים על שפיותי כשהטיפוסים השונים של התחבורה הציבורית כל שביכולתם כדי לגרום לי לאבד אותה. לכן, כשהייתה לי ההזדמנות להיות נוכח מאחורי הקלעים ואפילו להשתתף, מובן שהסכמתי. אפילו מזג האוויר הירושלמי החורפי תרם רבות למצב רוחי המרומם גם כך. אין כמו גשם, אנשים וספרים טובים… ואם כבר בספרים עסקינן: 3 ספרים של פראצ'ט שקניתי בדוכן של יואב היו שללי הפעם. עכשיו, כל שנותר לי לעשות הוא לקרוא אותם ולהיזכר בהנאה בכנס. לחנוכה הבא במאורות 2010!