מיתופיה 2010

למרות השרב הכבד, הצלחתי להגיע למיתופיה 2010. לאחר שנים בהן הבטחתי לעצמי שאגיע לבקר בכנס, הצלחתי סוף כל סוף לעשות זאת, בעזרתה האדיבה של יעל, ידידתי, ובן זוגה. ממבט ראשון, הכנס לא נראה מרשים; בוודאי אינו מאופיין במראה עשרות או מאות אורחים מסתובבים בחוץ, גיקים נפלאים כולם, שכובשים את המקום כמו בכנסים אחרים. אבל מהר מאוד הבנתי שחוזקו של הכנס הזה אינו טמון במראהו אלא בתוכנו. אורחי הכנס, בהתאם, נמצאו בהרצאות ובפעילויות השונות. כמותם, במחיר הסביר לחלוטין (לצרכן לפחות) של 15 ש"ח להרצאה, יכול הייתי להיכנס לכל הרצאה שהתחשק לי. מה-Tower בלונדון דרך שייקספיר וטולקין ועד לסיפורים ארתוריאניים ולהרצאה על דמות אדם העל… הייתי בהיי של התמוגגות עד שבת בערב. במיוחד ראויה לציון הייתה הרצאתו של עמנואל לוטם, בנושא "טולקין ושייקספיר". במהלך ההרצאה, הציג לוטם רעיונות מקוריים ומרתקים בנוגע ליחסו של טולקין לשייקספיר, וכן בנוגע להשפעת המסה שלו "על סיפורי פיות" על האופן בו כתב את שר הטבעות בהשוואה לאופן בו כתב את ההוביט. כמו כן, ביצעתי תגלית (לפחות בשבילי): הרצאתו של דני אורבך – דוקטורנט להיסטוריה יפנית באוניברסיטת הרווארד, התבררה כהפתעה מרעננת וסוחפת. אל ההרצאה נכנסתי בהחלטה של הרגע האחרון, כי באמת לא ידעתי אם יש לי את הכוח לעמוד בעוד הרצאה, רביעית ברציפות, אחרי יום עבודה. אבל אני כה שמח שנכנסתי, משום שאורבך התגלה כמרצה נעים, קולח ומעניין שאף גרם לי לשלוף את הפנקס ולרשום הערות לדברים אותם ודאי ארצה להוסיף לבדוק. לסיכום, היה לי יופי של מיתופיה ראשון (בתקווה ראשון מרבים). פראייר מי שלא בא. תחנה הבאה: אייקון 2010: מבעד למראה.