אז גם מאורות 2010 חלף עבר לו. מאורות, כנס המדע בדיוני של אגודה למדע בדיוני ולפנטסיה בישראל, התקיים זו השנה השנייה בירושלים, ולדעתי, הולך וממצב את עצמו ככנס איכותי, מעניין אך נטול יומרנות. את הטיזר לכנס סיפק אתר הכנס, אשר לפחות למראית עין תיקתק כמו שעון. באתר ניתן היה למצוא את כל המידע הדרוש לשם תכנון הביקור בכנס, וכן מבחר של אטרקציות נוספות, כגון עובדות מעניינות בנושא מדע פופולרי ופרויקט הכתיבה "אלפבית עשוי סוילנט גרין". אומנם אני משוחד, משום שלקחתי חלק בעריכת הפרויקט, אבל לטעמי הסיפורים בו קצרים, קולעים ומהנים לקריאה גם בלי קשר לכנס. ההגעה אל הכנס הייתה שחזור כמעט מדויק של ההגעה בשנה שעברה, לרבות ספרן אחד, אשר צעד שוב עם כוס קפה ביד אל ביתה של התל אביבית בדימוס, ומשם יצא לדרך עם יעל וגרומיט בדרך לירושלים. הדרך עברה בקשקשת שמחה ונרגשת, ואפילו ארבעת הניסיונות שנדרשו לנו על מנת להיכנס לאוניברסיטה העברית עם הרכב לא העיבו (כמעט) על ההנאה. צעדנו לנו עמוסים בעותקים של הי?ה יהיה – אסופת ספרות ספקולטיבית שמוציאה האגודה (ביום מן הימים, כשאמצא את הזמן, אני צריך לכתוב ביקורת מפורטת על האסופה. בינתיים, אומר רק שהאסופה של 2010 מומלצת בחום). בתוך רגעים ספורים עליתי על חולצות הכנס שהזמנתי מראש וחיכו לי, בדיוק בצבעים ובגודל שרציתי! ובאמת הגיע הזמן שתהיה לי חולצת כנס בצבע ירוק-בקבוק. אולי זה המקום לציין שגם השנה יצאה חולצה בעיצוב מדליק, שאני יודע שאשמח ללבוש גם שלא במסגרת כנסים. לי, אישית, זה אחד מהדברים החשובים ביותר בחולצות כנסים: הן צריכות להיות כיפיות ללבישה בימים האפורים שבין כנסים, ולא להיות סתם מזכרת ששולפים מדי שנה בשביל להראות כמה פז"מ קהילתי צברתי בין סיפורי מור"ק קורעי לבב על הכנס ההוא במילניום הקודם. ואז החל, כמובן, מרתון של פגישות מחודשות עם אנשים יקרים, שיחות מרתקות, הרצאות ועוד. הרצאתו של אהוד מימון אנושות לא אנושית הייתה מעניינת במיוחד, וראויה לציון בהיותה ידידותית גם לחובב-לייט של מדע בדיוני, כמוני. ההרצאה, שדנה בפוסט-אנושיות, הציגה מספר גישות של סופרי מדע בדיוני שונים לנושא "השלב הבא באבולוציה האנושית" – האופנים בהם אבולוציה זו תתרחש, מה יהיה אופייה ומה תהיינה השלכותיה. במהלך ההרצאה נדבקתי בהתלהבות של אהוד, ואפילו קיבלתי רעיון לסיפור משלי בנושא. ספק אם אגיע לכתוב אותו, אבל כרעיון מאוד נעים לגלגל אותו בראש. הפאנל של עמותת טולקין הישראלית במסגרת ועידת ריוונדל היה מהנה אף הוא. מבחינתי, כחובב פנטסיה מושבע, טוב עשתה הנהלת הכנס בבחירה לבצע השנה את שיתוף הפעולה הזה. כך קיבלתי את מנת הפנטסיה שדרושה לי בכנס, מבלי לפגוע בצביון המד"בי של מאורות. עמותת טולקין היא גילוי חדש יחסית עבורי, למרות שהיא פעילה כבר מ-1996. ידעתי שהחבר'ה האלה שם, רציתי להכיר אותם, אבל איכשהו זה אף פעם לא יצא. השנה, במסגרת ניהול התוכן של אייקון מבעד למראה, יצא לי סוף כל סוף לפגוש את הקהילה הטולקינאית, וכל שנותר לי לעשות הוא להצר על כך שלא השכלתי להכיר אותם ולהגיע לפעילויות שלהם שנים קודם. מאורות הסתיים לקראת השעה שתים-עשרה בלילה, עם טקס סיום מרגש, שופע מחיאות כפיים, תודות והמון הרגשה טובה. במכירה הפומבית זכיתי לקחת הביתה אלמנט עיצובי של הטורף והנוסע השמיני, מה שהיווה פיצוי נאות בהתחשב בכך שהשנה, שוד ושבר, לא קניתי בכנס אפילו ספר אחד. בסביבות אחת בלילה הגעתי הביתה ונפרדתי בצער ובאופן סופי ממאורות 2010. הזמן לשוב למציאות. מצד שני, היי, יש לי עכשיו חולצת כנס מגניבה בצבע ירוק-בקבוק!