תפריט
כשהכנת למישהו/י מתנה שקשה לך להיפרד ממנה, כנראה שעשית משהו נכון. לפעמים, להכין מתנה, זה לא פחות כיף מלקבל מתנה. זה נכון במיוחד כשמדובר במשהו מהלב, כשיודעים חודשים מראש מה הוא הולכת להיות ומתכננים את כל מה שדרוש כדי להוציא אותו אל הפועל. אז עכשיו שהמתנה נמסרה, אז מותר קצת להשוויץ, לא? החדר נראה כמו אחרי שיעור מלאכה, אבל כמה שזה היה כיף! עכשיו רק נשאר לקוות שמי שקיבלה את התמונות האלה במתנה תיהנה מהן לא פחות מכפי שאני נהניתי לארגן ולארוז אותן (לאחר 2 ניסיונות כושלים, השארתי את המסגור למומחים ממני).
למי שתוהה, האיורים לקוחים מן הספר "המטאטא של האלמנה", מאת המאייר וסופר הילדים כריס ואן אלסברג. אל תתנו לשם להטעות אתכם, מדובר בספר נפלא! ואן אלסברג הוא גם מי שהביא לנו את "ג'ומנג'י", "זאתורה" ו-"The Polar Express", שכל אחד מהם אף זכה לסרט משלו. הספר, שבמקור ראה אור ב-1992, ותורגם לעברית בהוצאת פן וידיעות אחרונות ב-2006. מאז, לצערי, הוא מופיע בעיקר במכירות עודפים ובמחירים מוזלים, בשל ריבוי העותקים הפגומים שלו. אני לא חושב שראיתי אותו עדיין על מדף חנות ספרים בגרסה תקינה. זה מצער, כי לדעתי מקומו על מדף הקלסיקות של ספרות הילדים. האיורים מדהימים ביופיים והסיפור הקצר מצליח להעביר קסם ומסר עמוק שספרים עבים ועתירי מילים ממנו לא מצליחים להעביר באותה הצלחה. אם אתם אוהבים ספרי ילדים ואתם רואים אותו, פגום או לא, קנו אותו! לא תצטערו!
לא נעים לראות ספרייה סגורה
פתאום, הראש נורא כאב והייתי מוכרח לישון, וכשקמתי היה לי ברור שהדבר הראשון שעליי לעשות
יום הולדת שנתיים לספרייה הפנטסטית
לא-יום הולדת יש אולי 364 ימים בשנה, אבל דווקא היום… היום יום הולדת, היום יום
שאלה? בקשה? כתבו אליי!
תודה רבה על המתנה שנתת לכולנו. כיף לחברה של ואתה גאה בצדק
😀