"עולמות 2013" שלי ותודות

כנס "עולמות", הלוא הוא כנס האביב של האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה ועמותת טולקין הישראלית, הוקדש השנה לנושא "מנהיגים ומורדים". אני עדיין זוכר את היום ההוא, לפני כמעט שנה (!) בו שרון שמורק דפנר פנתה אליי עם הרעיון לכנס בנושא מנהיגים. דיסקסנו כמה רעיונות, היא סיפרה על מה רץ לה בראש ושאלה אותי מה אני חושב על הרעיון. אחרי השיחה הזאת, הנושא הפך להיות "מנהיגים ומורדים", ושרון, עם דחף עז ויוזמה ראויה להערצה קידמה את הרעיון שלה הלאה. למי שתהו איך כנס נולד – אז ככה, עם יוזמה ומוכנות להתגייס למטרה, כדי להפוך את הרעיון למציאות. משם, הרעיון התגלגל אל ליאת שחר קשתן, יו"ר האגודה, שהתייחסה אליו ברצינות ובכבוד, מההתחלה ועד הסוף, ואז אל מנהלת "עולמות", הדס נבנצל וע. המנהלת, הלה הראל. השאר, כמו שאומרים, כבר היסטוריה. מרעיון אחד מיוחד של אישה מיוחדת לא פחות, נוצר תהליך של חודשים ארוכים, אליו התגייסו עשרות פעילים, מאות מתנדבים שונים, ובסופו של דבר, נהנו אלפי אנשים. תודה שרון ותודה לכל מי שעלה על העגלה בדרך אל הכנס – ואיזה כנס זה היה! הרצאות מרתקות, פאנלים להוטים ומרובי אקשן, סדנאות ושאר פעילויות, תחפושות, הפקות מקור (של האבדון!!!) וכתמיד – המון המון אנשים טובים, צחוקים והנאה. הכנס, מצאתי עצמי משתתף בלא פחות משלושה אירועים שונים – הרצאה אחת ושני פאנלים. למרות שמצאתי את עצמי מרצה מול האירוע המרכזי, ביום הראשון של הכנס, אני רוצה להודות ממעמקי לבי לצוות התוכן בכלל ולצוות הפקת התוכן בפרט, שאפשרו לי לקיים את הג'גלינג הזה בבטחה. תודה מיוחדת מגיעה להדס סלוין, שנתנה לי להרגיש בידיים טובות מן הרגע הראשון ועד האחרון. האחים גרים: מורדים מהאגדות למרות שחששתי להרצות מול האירוע המרכזי, הבנתי שיש גבול למה שניתן לעשות עם תכנייה של יומיים ואילוצים של עשרות מרצים, מנחים ושאר ספקי תוכן. חוץ מזה, בזכות השיבוץ בשעות הערב, יכולים היו להגיע להרצאה גם אנשים עובדים ויותר מגולשי הספרייה הפנטסטית. מהבחינה הזאת, זה דווקא יצא מצוין, ושמחתי לגלות שכל הכרטיסים להרצאה נמכרו במהירות. זה המקום להודות לכל אחת ואחד מכם שבאו לשמוע אותי מרצה על אחד מן הנושאים החביבים עליי – האחים גרים. היה נפלא לפגוש עוד כמה מן האנשים שמאחוריי התגובות, הסטטוסים והלייקים ולשוחח קצת, לפני ואחרי ההרצאה. תודה גם לכל מי ששאלו שאלות מצוינות, השתתפו לעניין וגם ידעו לשמור על השקט כשצריך – הקהל הנכון עושה את כל העבודה הכרוכה בהרצאה לשווה. בתום האירוע העלו מספר אנשים עוד כל מיני שאלות והערות. על שתיים רציתי לענות כאן: למען הסרת הספק, כל העובדות בהרצאה מבוססות על תיעוד, מדויקות מבחינה היסטורית ואין בהן משהו סודי. לפעמים, המציאות פשוט לא פחות מעניינת מהדמיון. כרגע אין לי תכנית קונקרטית להעביר שוב את "האחים גרים: מורדים מהאגדות", אבל האפשרות קיימת והיו כמה דיבורים… אם יהיה משהו יותר קונקרטי, כמובן שאודיע על כך כאן ובמקומות אחרים. גיבורים בעל-כורכם ביום השני של עולמות השתתפתי בפאנל ספרותי, בהנחיית אהוד מימון, לצד קרן לנדסמן ודידי חנוך. למרות שהנושא עצמו נשמע לי בתחילה כמו משהו שאין עוד מה להגיד עליו, שמחתי לגלות כי ההכנה לפאנל הייתה מהנה להפליא, ששלחה אותי למחוזות מחשבה בהם לא ביקרתי זמן רב, או מעולם. כמו כן, שותפיי לשולחן, כמו גם הקהל ששוב העלה תובנות ושאלות מעניינות, הפכו אותו לחוויה מוצלחת מאוד. אלמלא היה זה פסח ואלמלא הייתי צריך להתכונן לאירוע הבא, הייתי שמח להמשיך את השיחה אל תוך הערב, בפאב הקרוב. ובמאמר מוסגר – אנשים צריכים לקרוא יותר דיאנה ווין ג'ונס… פרשנויות חתרניות: להיות או לא להיות האירוע השלישי והאחרון שלי לכנס, היה פאנל עם לילי דאי ונעמי כרמי. לצערי, הזמן היה קצר מדי בשביל לדון במקומן של הפרשנויות בקרב צרכני התוכן הז'אנרי. לא הספקנו להגיע להשתתפות משמעותית יותר של הקהל, וחבל. כמו כן, יותר זמן היה יכול לאפשר הדגמה טובה יותר של ניתוחים לגיטימיים יותר ופחות של נרטיבים שונים, ואני בטוח שהן ללילי והן לנעמי היה עוד הרבה מה לומר בעד ונגד. אני מודה שכסטודנט לדוקטורט בספרות בעצמי, לא באמת שיערתי שנצליח להגיע להכרעה בנושא. לפני סיום, אני מוכרח לציין גם את הסדרנים/יות והמקרינים/ות שהיו לי. אני רציני! אני לא יודע כמה אנשים מודעים לכך, אבל אירועים יכולים לעלות וליפול על איכותם של המתנדבים הללו. לאחר ימים, שבועות ואפילו חודשים של הכנה, הם אלה שנמצאים שם ברגעים הקריטיים שלפני פתיחת הדלתות, והם אלה שמלווים ברקע את המשתתפים עד לסיום האירוע שלהם. הגישה שלהם יכולה לערער את המרצה לחלוטין, או לעזור לו להגיע לתחילת ההרצאה הכי מוכן שניתן להיות. במידה רבה, הם גם משפיעים מאוד על החוויה של הקהל. כאשר הם מתפקדים היטב והכול עובד כשורה, איש אינו מבחין ממש בקיומם, אבל אם משהו משתבש, רק אז שמים לב כמה החבר'ה האלה חשובים. לאחר שנים של השתתפות בכנסים, קיבלתי סדרנים ומקרינים מכל המינים והסוגים. לכן, אני חש בר-מזל ואסיר תודה שקיבלתי, גם הכנס, מתנדבים מעולים, שדאגו שהכול יתקתק כמו שעון שווייצרי! תודה רבה לכם/ן! וזהו, פחות או יותר, היה "עולמות" שלי. בין עבודה (כן, גם בחוה"מ) לאירועים בהם השתתפתי, לא יצא לי להיכנס כמעט לאירועים אחרים, ובכל זאת, היה מופלא! מדהים לא פחות היה לחוש כיצד, במקום לדעוך אל קצו, התמלא סיום הכנס בתחושת התחדשות והתגייסות לקראת הכנס הבא. מעולם לא הייתי גאה יותר להיות חבר באגודה למדע בדיוני ולפנטסיה ובעמותת טולקין הישראלית, כמו בטקס הסיום, שבעצם, לא היה טקס סיום, אלא יריית הפתיחה להרפתקה הבאה!